על לוח שיש מעל דלת הכניסה לבית הכנסת ברחוב פינסקר מספר שתיים בעיר הצפונית קריית אתא חקוקות המילים הבאות: “בית הכנסת הפועל המזרחי על שם הרב ישעיהו שפירא זצ”ל מייסד קריית אתא”. אם תלך ברחובות אותה עיר ותשאל את תושביה לשמו של מייסדה, איש לא יזכיר ולא יכיר את שמו של הרב ישעיהו שפירא (1891–1945). בפרסומים הרשמיים של עיריית קריית אתא, וגם בבית כתליו של ‘בית פישר’ המוזיאון העירוני לתולדות העיר, אין לתואר מייסד העיר ולרב ישעיהו שפירא ולא כלום. רק לאחר חיפוש מאומץ ניתן למצוא רמז דק לחלקו בתולדות העיר, שהתחילה ככפר.
מי הוא ר’ ישעיהו?
רבים מכירים את רבי קלונימוס קלמן שפירא, הרבי מפיאסצ’נה מחבר הספרים ‘חובת התלמידים’, ‘הכשרת האברכים’, ‘אש קודש’ ועוד. אח יחיד מאב ואם היה לו לרבי מפיאסצ’נה – ר’ ישעיהו שפירא, שנולד בגרודזיסק בי”א שבט תרנ”א. הוא היה בן זקונים לאביו, רבי אלימלך שפירא, האדמו”ר מגרודזיסק, בן לשושלת קוז’ניץ מגדולי האדמו”רים בפולין בדורו. בביתם הייתה חיבה גדולה לארץ ה’, תמיד חיפשו חיטים למצות ואתרוגים לסוכות מארץ ישראל והשתוקקו תמיד לזכות לגור בנחלת ה’. ר’ ישעי’לה הוציא לימים ספר בשם ‘ארץ חפץ’ – אמרות על ארץ ישראל ובנינה, כמו שכתב הגר”א: “ארץ חפץ – ארץ שחפץ בה השי”ת ושבחה מבואר בכל התורה וכל תשוקתו של משה לכנוס בה”.
האדמו”ר החלוץ
ר’ ישעי’לה מחליט להעביר מחשבה למעשה ובי”ח שבט תרע”ד עלה בפעם הראשונה לארץ ישראל. משפחתו לא עלתה עימו היות שחמיו התנגד לעליה לארץ. עוד לא קרה בחצרות אדמו”ר שבן רבי מהולל, שמציעים לפניו לשמש בכתר האדמו”רות וחסידים מעריצים מקיפים אותו, יתגבר על הרגלי חיים קבועים, על סיכויים של חיים מלאים כבוד ונחת, ויסע לארץ ישראל השוממה על מנת לעבוד בה כעובד אדמה. זמן רב היו משוחחים בחצר אדמו”רים על מעשהו המוזר של ר’ ישעיה מגרודז’יסק. גם בארץ ישראל התייחסו אליו כאל נטע זר, מופלא ושונה כל כך מהבריות המצויות בשוק. כמה שנים לאחר מכן הוא מתמנה למנהל מחלקת העליה, עיקר תפקידו לארגן עליית יהודים שומרי תורה ומצוות לארץ. לר’ ישעי’לה חשוב מאוד ליישב את ארץ ישראל לא רק גשמית, אלא גם רוחנית, שיבואו אנשים שומרי מצוות ויבנו את ארץ ישראל בקדושה.
וכך הוא כותב בעיתון ההד (תרצ”ב, י): “ארץ ישראל יכולה להעשות למבצר היהדות שומרת התורה, ולשמש לה משען בשעה טרופה זו. אילו היתה היהדות הדתית לכל פלגותיה מגייסת את כוחותיה הטובים ביותר מכל המקצועות ומשרישה אותם בא”י, אפשר היה על ידי כך לא רק להציל את היהדות בא”י ולהטביע עליה את הצורה המקורית הקדומה של יהדות וחיי תורה, אלא גם לשמש מקור השפעה לדבר ה’ לכל הגולה כולה”.
