בני זוג של זכו לזרע של קיימא עלו לפני כשנה לרבם מרן אדמו”ר מויזניץ שליט”א שהורה להם כסגולה לבנות מקווה טהרה. השבוע, הם חנכו את המקווה שנבנה ע”י טהרת המשפחה, ברוב פאר והדר, וביקשו שהמקווה יהיה לרפואת הרבי שליט”א שבימים אלו עובר טיפול רפואי משמעותי.
סיפורו של המקוה החדש בכפר שמאי מתחיל לפני מספר שנים, או אז נודע לארגון “טהרת המשפחה” על מצבו של המקוה, שאמור לשרת הן את תושבי הישוב כפר שמאי והן את תושבי הישובים הסמוכים – שהגיע למצב חוסר פעילות בשל הזנחה רבת שנים, ופגעי הזמן שגרמו להתיישנות וניוון המקוה, שלמעשה יצא כמעט מכלל פעולה.
לפני כשנתיים, החל “טהרת המשפחה” ביוזמה לשיפוץ וחידוש פני המקוה, אלא שעם פריצת מלחמת חרבות ברזל בראשית שנת תשפ”ד, ובפרט עם התרחבות המלחמה לאיזור צפון הארץ, פסקה הפעילות ממילא, ושיפוץ המקוה הוקפא.
כאמור, לפני כשנה, בהשתדלות ועידוד כ”ק האדמו”ר מויז’ניץ שליט”א לרפו”ש, נטלו על עצמם בני זוג שלא זכו לזרע של קיימא, את עול בניית המקוה ושיפוצו, ופעלו והפעילו לגיוס תרומות לשם השלמת שיפוצו והכשרתו מחדש. סופו של הסיפור הוא בלתי נתפס: ממש עם הכשרת המקוה לפעילות, ומספר ימים קודם שנפתח רשמית לקהל הרחב – חבקו בני הזוג בן זכר!
בימים האחרונים צוינה חנוכת המקוה החדש ברוב פאר והדר, בו נטלו חלק תושבי הישוב, רבני האיזור, ראשי המועצה והמועצה הדתית, והנהלת “טהרת המשפחה” בראשות היו”ר הרב חיים לוי שליט”א, המנכ”ל הרב עקיבא ויינר, וחבר ההנהלה הרב שלמה רוזנשטיין.
המעמד נפתח בהתכנסות וכיבוד למשתתפים, שלאחריה יצאו לסיור במקוה המפואר והחדש כשהם נחשפים למתקנים החדשים והמזמינים, ועל הדרכים ההלכתיות למהדרין לאורן נבנה המקוה החדש.
דברי ברכה נרגשים נשאו הרבנים ואנשי הציבור, שהודו להשי”ת על הזכות הגדולה בהקמת מקוה טהרה שיעמיד את קדושת הבית היהודי, והודו למשפחת התורמים שלא חסכו במאמצים להשלמת הבניה והשיפוץ.
רגע מרגש במיוחד נרשם, כאשר אחד הנואמים פנה לתורמים, ואמר להם כי כעת, כשרואה הוא את המבנה המפואר, ורק ניתן לדמיין כמה זכויות של קדושה וטהרה הוא “שווה”, הרי שהוא, הנואם, מבקש לרכוש מהתורמים את זכות בניית המקוה, כאשר לשם כך הוא מוכן לשלם סכום גבוה הרבה יותר מהסכום אותו העמידו הם והשיגו לטובת המקוה.
מיותר לציין שתשובת התורמים היתה שלילית. “בעד כל הון שבעולם לא נמכור זכות שכזו. שכן מעבר ל’תמורה’ הענקית לה זכינו אנחנו בחסדי שמים, כאשר נפקדנו בבן זכר, הרי שחשים אנו כי המקוה הזו הוא ממש חלק מאיתנו ומנפשנו. אדרבה, אנו מוקירים טובה ל’טהרת המשפחה’, שהעניקו לנו את הזכות הכבירה הזו”.
