מומחי כללית מגישים: כולנו חווים כעת ימים לא פשוטים. המערכה הנוכחית מתאפיינת במתיחות ביטחונית גבוהה ובאיום אמיתי מצד איראן, ומציבה את העורף האזרחי, ילדים ומבוגרים כאחד, בפני אתגרים לעיתים מורכבים. איך ניתן להתגבר על החרדה המתעוררת במציאות כזו? מהי הדרך לתווך לילדינו את המצב המאתגר בצורה מותאמת? האם חשוב לדובב את עצמנו ואת הסביבה?
פרופ’ גיל זלצמן, פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער, לשעבר מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה של “כללית”, מעניק כלים ושיטות להתמודדות נפשית חיובית ויעילה בתקופה מאתגרת זו, ומאיר את הדרך לחוסן אישי וקהילתי.
כלים מעשיים להתמודדות עם חרדה במצב בטחוני מורכב
כאשר מתרחשים אירועים ביטחוניים המעוררים דאגה, “התגובה הרגשית” היא ‘תגובה נורמלית למצב לא נורמלי’.
התגובות עשויות להשתנות מאדם לאדם ומאירוע לאירוע.
התגובות עשויות להשתנות מאדם לאדם ומאירוע לאירוע.
בסביבה שיש בה אנשים שזקוקים לעזרה ומגיבים בלחץ ובדאגה הפוגעים בתפקודם,
או שקיימת תלות באחרים – כל אחד יכול לסייע באמצעות כלים פשוטים ונגישים המפורטים בהמשך הכתבה.
או שקיימת תלות באחרים – כל אחד יכול לסייע באמצעות כלים פשוטים ונגישים המפורטים בהמשך הכתבה.
1. מניעת הצפה: ‘דיאטת מידע’ בזמני חירום
אנשים מוצפים במידע וצורכים אותו ללא הפסקה, כאשר שחזור המידע שוב ושוב מכניס לאי שקט.
פרופ’ זלצמן ממליץ בחום על אימוץ “דיאטת מידע” – כלומר, צמצום משמעותי של צריכת חדשות ודיווחים באופן רציף.
חשוב למנן את צריכת המידע החדשותי ולהקשיב רק למקורות מידע מוסמכים ואמינים.
פרופ’ זלצמן ממליץ בחום על אימוץ “דיאטת מידע” – כלומר, צמצום משמעותי של צריכת חדשות ודיווחים באופן רציף.
חשוב למנן את צריכת המידע החדשותי ולהקשיב רק למקורות מידע מוסמכים ואמינים.
ממצב רגשי וסוער לחשיבה הגיונית
חשוב לומר לאדם הזקוק לסיוע שאנחנו מחויבים לסייע לו, חשוב להיות איתו ולשמור על בטחונו.
אם מדובר באדם שאין לנו הכרות איתו, חשוב לשאול אותו שאלות פשוטות, כדי להעביר אותו
ממצב רגשי וסוער לחשיבה הגיונית.
אם מדובר באדם שאין לנו הכרות איתו, חשוב לשאול אותו שאלות פשוטות, כדי להעביר אותו
ממצב רגשי וסוער לחשיבה הגיונית.
לדוגמה:
מה שמך? איפה אתה גר? בן כמה אתה? כמה זמן אתה נמצא במקום?
האם יש מישהו שהיית רוצה להתקשר אליו כעת ולשוחח איתו?
השאלות ינכיחו אותו חזרה לכאן ולעכשיו.
מה שמך? איפה אתה גר? בן כמה אתה? כמה זמן אתה נמצא במקום?
האם יש מישהו שהיית רוצה להתקשר אליו כעת ולשוחח איתו?
השאלות ינכיחו אותו חזרה לכאן ולעכשיו.
הסבר האירוע
אנשים בכל גיל מרגישים שליטה במצב ופחות דאגה כאשר יש להם מידע אמין על האירועים המתרחשים.
חשוב להסביר את האירוע לפי רצף כרונולוגי:
מה קרה עד עכשיו, מה השתנה כעת, מה צפוי לקרות בזמן הקרוב.
חשוב להסביר את האירוע לפי רצף כרונולוגי:
מה קרה עד עכשיו, מה השתנה כעת, מה צפוי לקרות בזמן הקרוב.
בנוסף, לא לשכוח לציין ולהדגיש כי בשטח פועלים כוחות הביטחון וההצלה המטפלים באירוע ובהשלכותיו.
מידע זה מסייע ליצירת רוגע.
מידע זה מסייע ליצירת רוגע.
יצירת מחויבות ושיח מותאם לילדים
להורים ישנה חשיבות משמעותית ליצור מחויבות כלפי הילדים, להרגיע אותם
ולשדר להם תחושת ביטחון:
“אנחנו כאן, כדי להיות איתכם, לשמור עליכם ולהגן עליכם בעזרת ד’”.
ולשדר להם תחושת ביטחון:
“אנחנו כאן, כדי להיות איתכם, לשמור עליכם ולהגן עליכם בעזרת ד’”.
מותר להורים להביע דאגה, אך חשוב שלא לשתף את הילדים בכל המחשבות והחששות –
אלה צריכות להישמר במעגל המבוגרים בלבד.
אלה צריכות להישמר במעגל המבוגרים בלבד.
חשוב מאד לשאול את הילדים שאלות כדי להרגיע אותם.
יש לשים לב שלא להסתיר מהם מידע באופן מוחלט,
שכן הסתרה עלולה לגרום להם לדמיין תרחישים גרועים יותר מהמציאות.
יש לשים לב שלא להסתיר מהם מידע באופן מוחלט,
שכן הסתרה עלולה לגרום להם לדמיין תרחישים גרועים יותר מהמציאות.
במקום זאת, כדאי להבנות להם את רצף האירועים ולתת מידע אמין המותאם לגיל ההתפתחותי.
למשל, לילד בן חמש ניתן להסביר על “טובים ורעים”,
ואילו לילדים בוגרים יותר ניתן להסביר את ההתרחשות – אך להימנע מתיאורים פיזיים מיותרים.
למשל, לילד בן חמש ניתן להסביר על “טובים ורעים”,
ואילו לילדים בוגרים יותר ניתן להסביר את ההתרחשות – אך להימנע מתיאורים פיזיים מיותרים.
אם ילדים נחשפו למידע קשה ממקורות אחרים – אין טעם להכחיש;
יש לאשר את האירוע, אך להדגיש שכוחות הביטחון וההצלה פועלים לטיפול במצב,
ולבטא אופטימיות לסיומו החיובי.
יש לאשר את האירוע, אך להדגיש שכוחות הביטחון וההצלה פועלים לטיפול במצב,
ולבטא אופטימיות לסיומו החיובי.
מעבר מחרדה לעשייה: הפחתת לחץ וחיזוק תחושת שליטה
ישיבה פסיבית חסרת תנועה עלולה להחמיר מצבי חרדה.
אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם תחושות חרדה משתקות היא באמצעות עשייה ופעילות.
אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם תחושות חרדה משתקות היא באמצעות עשייה ופעילות.
מומלץ לעודד פעילות אקטיבית במקלטים, בממ”דים, במרחבים המוגנים או בזירת האירוע.
איך נעשה זאת? חלוקת תפקידים וביצוע משימות פשוטות יוצרים שיתוף
ומפחיתים את חווית הלחץ והמצוקה.
איך נעשה זאת? חלוקת תפקידים וביצוע משימות פשוטות יוצרים שיתוף
ומפחיתים את חווית הלחץ והמצוקה.
מעורבות זו מחזירה לאנשים, בכל הגילאים, את תחושת השליטה במצב ומפחיתה את הדאגה –
במיוחד כאשר יש להם מידע אמין על האירועים.
במיוחד כאשר יש להם מידע אמין על האירועים.
ניתן גם לבקש מילדים בוגרים להיות אחראים על אחיהם הקטנים או להטיל עליהם משימות קלות,
מה שמחזק את תחושת המסוגלות ומקטין את הדאגה והמצוקה.
מה שמחזק את תחושת המסוגלות ומקטין את הדאגה והמצוקה.
במקרה של נסיגה התנהגותית אצל ילדים, כמו הרטבת לילה לאחר גמילה או בכי רציף ובלתי פוסק,
יש צורך בפנייה לטיפול מקצועי.
יש צורך בפנייה לטיפול מקצועי.
מרפאות כללית ברחבי הארץ מציעות מגוון מומחים רפואיים ומקצועיים לטיפול מתאים –
החל מאחיות ועובדים סוציאליים ועד לפסיכולוג ילדים ופסיכיאטר ילדים.
החל מאחיות ועובדים סוציאליים ועד לפסיכולוג ילדים ופסיכיאטר ילדים.
חוסן טבעי ותמיכה מקצועית
לכל אדם כוחות חוסן וריפוי טבעיים המוטמעים בנפשו מלידה, לצד יכולת לסייע לאחרים.
חשוב להתעניין באנשים בודדים ולהציע להם אוזן קשבת והכלה,
אך אין ללחוץ על מי שאינו מעוניין לדבר.
חשוב להתעניין באנשים בודדים ולהציע להם אוזן קשבת והכלה,
אך אין ללחוץ על מי שאינו מעוניין לדבר.
עם זאת, במקרה של קיפאון מוחלט וחוסר רצון לתקשר – יש להזמין טיפול מקצועי מיידי.
מעבר לכל, חשוב לציין את מעלת התפילה לרפואת כל הפצועים
ולמען הצלחת כוחות הביטחון וההצלה במערכה.
בכוחה של התפילה לשכך מצבי קיצון של חרדה ומצוקה ולהביא לרוגע נפשי ושלווה.
ולמען הצלחת כוחות הביטחון וההצלה במערכה.
בכוחה של התפילה לשכך מצבי קיצון של חרדה ומצוקה ולהביא לרוגע נפשי ושלווה.
יצירת קשר עם מרפאות כללית
עקב המצב הביטחוני, חלים שינויים בפעילות המרפאות.
שירות רפואי יינתן רק במרפאות העומדות בהנחיות העדכניות של פיקוד העורף.
שירות רפואי יינתן רק במרפאות העומדות בהנחיות העדכניות של פיקוד העורף.
לפני ההגעה לקבלת שירות, אנא התעדכנו מראש במוקד *2700 או באתר כללית.
בנוסף לרשותכם, שירותי און־ליין ברפואת משפחה וילדים זמינים 24/6
ביישומון או במוקד *2700 ומוקד תמיכה נפשית ב-*8703.
בנוסף לרשותכם, שירותי און־ליין ברפואת משפחה וילדים זמינים 24/6
ביישומון או במוקד *2700 ומוקד תמיכה נפשית ב-*8703.
ידיעה זו הינה תוכן שיווקי
