לחצו כאן והצטרפו לקבלת עדכונים וחדשות מהנעשה בקריות
ציקי אבישר, ראש עיריית קריית מוצקין, מחזיק בכיסו מספר סוגים של רישיונות; נהיגה על רכב, אוטובוס וגם רשיון למטוס. למעשה, נראה כי לא היה סוג של הגה כלשהו שלא החזיק בידיו, למעט הגה של קטר רכבת. לפני למעלה משנה הוא קיבל לידיו את ההגה של העיר קריית מוצקין, ומאז נראה שהעיר נוסעת למקום טוב, אל המקום שאליו שאף בכל השנים האחרונות להוביל את העיר.
את אבישר אני פוגש בלשכתו בקומה השלישית של בניין העירייה היפה והמטופח. אחד הדברים שאי אפשר לקחת ממוצקין, זה את הסדר והיופי של העיר. על שולחנו כוס תה עם מעט נענע, מאחוריו דגל העיר מוצקין, דגל ישראל, וארון עם מדפים שעליהם דברים שנוגעים לו ונוגעים בו. מפתח העיר שממוסגר, תמונתו של בן גוריון, של נשיא המדינה הרצוג, וגם תמונה מחוייכת של הרבי מליובאוויטש. לצד כל זאת ישנה פינת זיכרון על אותם המדפים עם תמונות של חיילים תושבי העיר שנפלו במלחמת ‘חרבות ברזל’, וגם כמה ספרים שאליהם הוא מחובר. יותר מכל, מקבל את הכבוד הראוי ספרו של אבישר, ‘שרון חמש שנים קדימה’, שמקבל מדף משלו והוא מוצג לראוות כל באי הלשכה.
רוח חדשה במוצקין
מבחינת ראש העיר, הספר ההוא שכתב על שרון, זה לא רק ‘בייבי’, אלא גם אבן דרך בחייו הפרטיים והציבוריים. הוא אמנם לא תכנן כך, אבל נפלאות דרכי הבורא. מתברר כי בזכות הספר המדובר, הוא הכיר את רעייתו שנישאה לו זמן קצר לאחר מכן. וגם הגעתו מירושלים לקריית מוצקין, התרחשה בגלל כתיבתו והוצאתו לאור של הספר המדובר, כשבהשקתו פגש בחיים צורי שקרא לו אל העיר להקים את האגף לתקשוב שבתוכו מערך הדוברות. אבישר הוחמא, הגיע והתאהב בעיר שהפכה להיות מבחינתו יעד גם לצעירים ולרעננות.
רק לפני 8 שנים הקים את תנועתו ‘רוח חדשה בקרית מוצקין’, וכבר בבחירות הקודמות הצליח לקבל 35% מקולות הבוחרים. אם מישהו חשב שמדובר באפיזודה חולפת, אבישר הוכיח לאורך הקדנציה שהוא לא הולך לשום מקום, וכשצריך הוא היה אופוזיציה לוחמנית במיוחד.
בשנה שעברה כשנערכו הבחירות תוך כדי מלחמה, היו מי שסברו שאבישר שוב יפסיד, ולו רק בשל המלחמה שברקע, אלא ש-194 קולות יותר מאשר צורי, הספיקו לו כדי לחולל את המהפך בעיר, ואחרי 30 שנה כראש העיר המיתולוגי, צורי עזב את הלשכה ואבישר נכנס במלוא המרץ.
אבישר נזכר בימיו הראשונים בלשכת ראש העיר ואומר כי כבר בימים הראשונים לכניסתו הוא הרגיש הכי טבעי. “אני הרגשתי שאני נכנסתי לאירוע באופן טבעי, גם בניהול העיר ובמוכנות למלחמה”. אחד הדברים שהיו חשובים לו, זה להמשיך ולשתף את הציבור. “שילשנו את כמות המתנדבים שלנו, כולל מתנדבים מקצועיים. שתבין אם בתחילת המלחמה במוצקין הייתה קבוצת מתנדבים קטנה ביותר, אנחנו תוך חודשיים וחצי מרגע שעשינו את השינוי השלטוני, הפכנו להיות קבוצת המתנדבים הגדולה ביותר בקריות. אנחנו יותר גדולים היום מקריאת ביאליק, קריית ים וקריית אתא ביחד, כשמתנדבים אצלנו מתנדבים מקצועיים, פרמדיקים, אנשי לוגיסטיקה, בעלי משאיות ועוד. זה הכוח שלנו, זה בדיוק המשחק הקבוצתי שתמיד שאפתי אליו, וזה בדיוק ההון האנושי שיש לנו בעיר”.
כשאבישר מדבר על ההון האנושי, הוא לא מבדיל בין תומכיו לתומכי צורי. עם זאת, הוא לא מייפה את המציאות ומודע לכך שהעיר הייתה מחולקת לחצי בבחירות האחרונות. “כן, העיר מפוצלת, אבל זה לא משהו שאמור להשפיע על התושבים לקבל שירות, ובטח לא בקבוצת ההתנדבות. הגישה שלי היא מאוד ממלכתית, ולכן כשהגיעו מתנדבים שהיו מאוד מזוהים עם הצד שלו במהלך הקמפיין, אני חיבקתי ואמרתי להם תודה.
כיום אבישר מסתכל על המתנדבים כ’צבא קריית מוצקין’, הוא נזכר באחד האירועים כיצד יצאו לאירוע 200 מתנדבים וגם הקב”ט היה בהלם ממספר המתנדבים. כדי לתעל את עבודת המתנדבים, ראש העיר מינה את גיא ברק, לעמוד בראש מערך המתנדבים העירוני, כשהוא עצמו עושה זאת בהתנדבות, וכך בכל רגע נתון העיר תקבל מענה מהיר בכל אירוע.
אני היום יכול להרחיב את הקואליציה, אבל אני בוחר לא להרחיב אותה
במובן מסויים יש מי שרואים גם במהלך הזה של הקמת מערך המתנדבים של העיר מיד לאחר הבחירות, כמשהו שהינו חלק מהדי.אן.אי של ציקי אבישר. האיש שחרש את העיר במשך שנים, והגיע כמעט לכל בית, מרגיש קשר אישי לכל תושב. “אני מאוד מחובר לקהילה, לאנשים, למגע. מאוד חשוב לי המגע האנושי”, הוא אומר ומספר כי במשך שמונה השנים שהוא בזירה הציבורית הוא עבר בית-בית במוצקין. “עברתי עשרת אלפים דירות, הייתי מאוד חזק ברשתות אבל אני אומר מפורש שמה שהביא לי את הניצחון זה המגע שהיה לי כשעברתי בית בית במוצקין”. “אני המועמד הראשון שהתמודדתי ב-2018, שאמרתי שגם אם לא אבחר לראשות העיר, אמשיך לשרת את הציבור בהתנדבות. אמנם אמרו זאת גם לפניי במשך 25 שנה, אבל בפועל אף אחד לא עמד בהתחייבות”.
ההתחייבות שלו לתושבים היא זאת שהקפיצה אותו ב-15% מאז הבחירות הקודמות, ולמעשה העניקה לו את הניצחון. הוא סבור כי הציבור בעיר מבין שהוא שחקן נשמה. “אנשים רואים את ההון האנושי שנמצא לידי, וזהו הון אנושי מאוד משובח. המשחק שלי הוא תמיד משחק קבוצתי”.
על אף המשחק הקבוצתי בכל הנוגע לתושבים, דווקא במועצת העיר המשחק הוא מאוד דיכוטומי, אולם לדברי ראש העיר, הקואליציה המצומצמת היא מתוך בחירה. “אני היום יכול להרחיב את הקואליציה, אבל אני בוחר לא להרחיב אותה, כדי לא לשלם מחירים יקרים שהם רוצים, והמחירים שלהם מאוד יקרים, ועם זאת בסבירות מאוד גבוהה שבמהלך ארבע השנים שנותרו, נראה אותם מצטרפים לקואליציה”.
אם היום יש בחירות זה ייסגר היום 60-40 לטובתי
בשנה וקצת שהוא יושב בתפקידו, אבישר רכש אמון והערכה רבה מבכירי משרד הפנים, וזאת בשל תהליכי התייעלות שעשה בעיר, ביניהם הרפורמה והדוגמא האישית שהוא נותן. כך למשל בחניית ראש העיר ניתן לראות את רכב הסקודה הפרטי שלו, על אף שכראש עיר הוא זכאי לרכב מפואר יותר על חשבון העירייה. גם נסיעות לחו”ל לא באות על חשבון העירייה, וכך גם המשלחות העירוניות ממונות על ידי חברי המשלחת, ובכלל זה גם נסיעותיו של ראש העיר. “טסתי פעמיים לחו”ל, כדי לחתום על ברית ערים תאומות. אני הגדרתי שכל המשלחות העירוניות ממונות על ידי חברי המשלחת, זה נכון לראש העיר ודרומה. זה דבר שלא היה מעולם שראש רשות מימן בעצמו”. ראש העיר רואה בכך קוד התנהגות והתנהלות שיכולה רק להצעיד את העיר קדימה, ולדבריו התושבים חשים זאת. “בגדול אם היום יש בחירות זה ייסגר היום 60-40 לטובתי”, אומר אבישר. להערכתו ראש העיר לשעבר לא יתמודד, אלא אנשים שנחשבים מהמחנה שלו.
אל לשכת ראש העיר נכנס ציקי אבישר, לאחר 30 שנה של כהונת קודמו, עם ארגון שמכיר רק ראש עיר אחד, אמצע מלחמה, ותקציב 2024 שאינו מאושר. בתוך 90 יום הוא הצליח להבין שעלה על הדרך המלך, לאחר שהעביר את תקציב העירייה. גם אם חשב שיהיה קשה, הוא ראה לנגד עיניו כיצד הארגון כולו התיישר לפי רוח השינוי והדירקטיבה שקבע. לדבריו העובדים חששו, “הם חשבו שאני מגיע א-ל נקמות ועורף ראשים, אבל מהר מאוד הם גילו שזו לא תפיסת עולמי. ההיפך, גישתי היא לתת צ’אנס, להעצים, והנה הם עצמם רוצים להיות חלק מהשינוי שאני מחולל. עם זאת הצליחו להכיר אותי שאני לא מוותר על מקצועיות ולא סלחן על שני דברים; על זדון ורשלנות. מותר לאנשים לטעות, ולדעתי זה גם חלק מהתהליך, אבל זדון ורשלנות זה משהו שאני לא מוכן לקבל. לצד זאת ראש העיר סבור, שכעירייה הוא צריך להעצים את עובדיו, וכך למשל הוא החליט באחרונה לאפשר לעובדי העירייה ללמוד תארים אקדמאים, מקלים עליהם בחופשות, ואף עוזרים בנושא השכר למי שצריך. “אני מאוד רוצה שילמדו ויתפתחו בארגון, אני רוצה שיידעו שאין תקרת זכוכית ויש לאן לשאוף”.
הפנים של העיר ומצב התברואה
לצד ההשקעה והטיפוח בעובדי העירייה, ראש העיר יודע שהפנים של העיר זה הרחובות ובעיקר נושא התברואה, ואני מבקש ממנו לדבר על הנושא שהיה לבעייתי לפחות בעייני חלק מהתושבים שטענו שהעיר לא במיטבה. “אני לא אתחמק ואתן לך את התשובה המלאה למה שהיה, אבל חשוב לי לומר בראש ובראשונה שאני חלילה לא מזלזל בתחושה של האנשים, להיפך אני מאתגר את הגישה הזו, ואני הוא זה שלאורך השנים הרמתי את גובה הלהבות בנושאים השונים, אז אני בוודאי ערני למה שאומרים התושבים. אז בוא נתחיל בזה שהיום העיר נקייה, בוא נצא עכשיו לסיור בעיר ותגיד לי אתה במבט אובייקטיבי האם העיר נקייה”.
“לגבי פינוי האשפה, היום הפינוי הוא טוב יותר ממה שהיה, אבל אכן היו לנו שלושה חודשים אחרונים שהיה קשה. למה, אתה שואל? אז הנה התשובה: שבוע לפני סוף השנה הקלנדרית, הגיע נציג חברת האשפה והציב אולטימטום למנכ”ל העירייה, או שמוסיפים לנו כסף או שאנחנו לא אוספים אשפה. זה היה ממש כך, מעכשיו לעכשיו. אם בעבר, העירייה קנסה אותם בשל נזקים כאלו ואחרים, לבסוף גם בא האיום של העירייה לבטל עם החברה את החוזה, מהלך שכנראה רצתה בו החברה, כי לא היה שווה לה לעבוד בסכומים שנקבעו בחוזה העבר. בפועל בוטל החוזה, ובחיפושים של העירייה אחר חברה אחרת לפינוי האשפה, גילו שאין חברה שמוכנה, ולמעשה מדובר ממש בקרטל. מה שקרה באותה תקופה, שהחזירו את החברה, אך אז התעריפים כבר היו גבוהים בהרבה מזה ששילמה העירייה קודם לכן, כי אותה חברה הגדירה את עיריית קריית מוצקין כ’לקוח מזדמן'”.
“כל זה קדנציה קודמת, והבחירות נערכות בסוף חודש פברואר. אני נכנס לתפקידי שלושה שבועות לאחר מכן, וכבר ביום הראשון לחפיפה, לקראת סוף חודש מרץ, אומרים לי כך בחשבון שאין לך פינוי אשפה בראשון לאפריל. אני בודק למה ומגלה את כל ההתנהלות שהייתה לפני. אני תוהה מה עושים עכשיו, ואומרים לי בינתיים הקבלן פינוי אשפה מוכן להמשיך, ואני מחליט להיפגש עימם. אני אומר להם בפגישה, מדובר בשעת מלחמה, אני כל כולי כרגע עסוק בנושא ביטחון, אני ראש עיר חדש, מה אתם רוצים כעת? לבוא לעזור לי או להטריד ראש עיר חדש? הם שואלים אותי מה אני רוצה, ואני אומר להם, תנו לי שלושה-ארבעה חודשים, ואח”כ נשוב וניפגש בלי מחוייבות שלכם אליי ובלי שלי אליכם. שני נציגי החברה שישבו מולי אמרו מקובל, ונפרדנו לשלום”.
המהלך הזה של אבישר היה מבריק. הוא קנה לעצמו שקט של ארבעה חודשים שבהם יוכל להיערך טוב יותר, בטח כאשר תקציב העירייה מחולק 1/12, על פי התקציב הקודם. פועל יוצא נוסף שהרוויח ראש העיר מאותו מהלך שעשה, היה בהיבט המשפטי, שעה שהמהלך הוגדר כ’נוהג שהשתרש’, מה שהפך לסוג של תוקף משפטי בכל הקשור למחיר עד לסוף השנה הקלנדרית. כך משלושה-ארבעה חודשים, המשיכה החברה לספק שירות ‘פינוי אשפה’ עד חודש דצמבר. הנחת העבודה אצל אבישר ויתר בכירי העירייה, הייתה שאותה חברה תיישר קו עם ראש העיר החדש ויקבע מחיר לשביעות רצון כולם. אלא ששבוע וחצי לפני סוף השנה, הודיעו נציגי החברה שהם דורשים תוספת של 2.8 מיליון שקל לסכום שמשלמת העירייה, ולא, הם מוותרים על העיר.
“פניתי ליניב אשור, מנכ”ל העירייה, ואמרתי לו מצא לנו שחקן, אני אתן את כל הבייקאפ הציבורי והפוליטי, כי אותנו לא יסחטו”. יניב שהיה מנכ”ל עיריית עכו, הכיר חברה לפינוי אשפה משם – מעכו, והוא פנה אליהם ושאל ישירות, האם הם מוכנים לשבור קרטל. התשובה שקיבל הייתה “אנחנו מוכנים לאתגר”. “שתבין, במצב מתוקן, כדי לבצע ‘העברת מקל’ מקבלן פינוי ישן לחדש, צריך שלושה חודשים בתיאום ובמקרה של מוצקין, שזו עיר שבחלקה כמו קיבוץ עירוני, זה נדרש להרבה יותר זמן. קח לדוגמא את מוצקין הוותיקה, יש שם מלא ‘חדרי אשפה’, שבכל אחד קודים, מנועלים ושלטים, אתה פתאום מגיע, מקבל כמות ענקית של שלטים ומפתחות, בלי לדעת מה של מי, איך כמה ולמה. כך נכנסו העובדים החדשים לעבודה תוך שבוע וחצי, עובדים שלא מתגוררים במקום, שלא מכירים את העיר, אבל נכנסו לאטרף של עבודה, נכנסו כמו פלנגות, וכבר ביום הראשון פינוי האשפה היה מעולה ב-80%. עיקר הבעיה הייתה בדרום העיר, אבל ב”ה גם על זה התגברנו, העיר הרוויחה בגדול, גם חסכון כספי אדיר, גם פחים חדשים שעכשיו אותה חברה הביאה לעיר, והנה עכשיו אנחנו במצב טוב יותר מהעבר. אז נכון, בזמן אמת 20% לא היה בסדר, ולא צריך 20% מהעיר כדי להציף בעיה, מספיק גם 2%, אבל לשמחתי זה מאחורינו.
לשמוע ולשפר
אחד הדברים שחשובים לאבישר, זה הקשר עם התושב. למרות שניצח הוא מבקש כל הזמן לשמוע מהציבור מה לשפר, אם יש בעיות. “חשוב לי לשמוע ולשפר, אבל אני רוצה שגם התושבים יבינו שגם כשחווים תקופה קשה, כי קיבלתי החלטה כזו או אחרת, זה לא כי רציתי להקשות, אלא כי זו הייתה החלטה נדרשת, ולא חלילה מאטימות או שכרון כוח. אתן לך דוגמא, פנתה אליי תושבת העיר בפייסבוק, וכתבה לי שהאירוע של פורים היה על הפנים בהשוואה לשנים קודמות. האמת, שגם אני הרגשתי כך, כי הייתי עם ילדיי שם, והגעתי לאותה מסקנה שלא היו מספיק מתנפחים, שלא היה מספיק מופעים, בקיצור זה גם לא עמד בסטנדרטים שלי. כתבתי לאותה פונה שהמשוב שלה חשוב לי, הוא ילמד ונפיק לקחים. אני קשוב לביקורת, ואני מכבד את זכותכם למתוח ביקורת, וזה לגיטימי”. לסיום הראיון, ציקי אבישר מבקש לאחל פסח כשר ושמח לתושבים, ואומר שמה שמנחה אותו זה צדק. “לא בכדי הפער ביני לבין צורי עמד על 194 קולות”, אומר אבישר, ומזכיר שצדק בגימטריה זה 194.
